משימה 6

קווים מנחים בניתוח ובעיצוב של סביבות למידה ביהוויוריסטיות ממוחשבות

·         למידה במנות קטנות ולמידה הדרגתית: למידה מסוג זה דורשת ניתוח מדוקדק של המטלה הנלמדת, יש לפרק את המטלה לגורמיה. פעולה זו מבטיחה שהלמידה תהיה הדרגתית מבחינת דרגת הקושי לרמתו של הלומד. כמו כן, בתוכנות ביהוויוריסטיות רבות הלמידה מבוססת על סדרת "תרגילונים" המאפשרים ללומד להשיג שליטה במיומנות הנדרשת תוך התקרבות הדרגתית למטרה.

·         משוב מידי: המחשב מזהה את ביצועיו של הלומד בזמן אמת ומגיב להם מיד. תוכנות ביהוויוריסטיות רבות, מאבחנות את ביצועי הלומד במהלך התרגול ונותנות לו משוב מתאים, עם הצעות לשיפור הלמידה (תרגיל חוזר, ושינון יחידה עד לרמת השליטה הראויה, ורק לאחר מכן המשך ליחידת הלימוד הבאה).

·         הצגה מידית של ביצועי הלומד והישגיו: הלמידה הביהוויוריסטית עוסקת לרוב ברכישת מיומנויות שקל יחסית להגדיר ולמדוד את הביצוע בהן, לכן אפשר להיעזר ביכולתו של המחשב לעבד מידע ולהציג בעזרתו את ההצלחות והכישלונות בתהליך הלמידה.

·         חזרה ותרגול: תוכנות ביהוויוריסטיות רבות מנצלות את יכולתו של המחשב לאחסן מידע רב. הן מכילות מספר עצום של פעילויות המאפשרות ללומד להגיע לשליטה מושלמת במיומנות הנלמדת. המחשב תמיד מוכן להציג עוד ועוד פעילויות, שעות התרגול גמישות וניתן לבצע את התרגול מכל מקום ובקצב של הלומד.

·         גיוון ואקראיות בהצגת גירויים: ניתן לנצל את יכולתו של המחשב לבנות גירויים אקראיים על-פי תבנית מוגדרת. למשל, בעזרת היכולת החישובית של המחשב אפשר לתכנן שתרגילים בחשבון ייבנו באופן אקראי, והתוכנה תציג ללומד תרגילים חדשים בכל כניסה אליה. גישה עיצובית זו נפוצה בסביבות למידה ממוחשבות ללימוד שפות ומתמטיקה.

קווים מנחים בניתוח ובעיצוב של סביבות למידה קוגניטיביסטיות ממוחשבות

·         עיבוד פעיל: סביבות למידה החותרות להבנה מכילות לעתים קרובות הדמיות (סימולציות) שבהן הלומד מתבקש להפעיל מערכת כלשהי

·         טיפוח הבנה ומשמעותיות: היכולת לבסס את הלמידה במחשב על שילוב של טקסט, תמונה, קול וצליל (מולטימדיה) מאפשרת להציג את נושא הלמידה בהצגה רב-ממדית ולהתבונן בו באופנים שונים, ולפיכך עשויה לעודד הבנה.

• זיהוי טעויות חשיבה: סביבות למידה ממוחשבות "חכמות" יכולות לנתח את ביצועי הלומד ולתת לו משוב שיסייע לו להבין טעויות של חשיבה או אי-הבנה.
• העברת הלמידה (transfer of learning): סביבות למידה ממוחשבות רבות מאפשרות לשפר את היכולת ליישם עיקרון, מושג או אסטרטגיה שנלמדו בהקשר מסוים, להקשר שונה וחדש בזכות רמת האינטראקטיביות הגבוהה של התוכנה עם הלומד.
• מיקוד הקשב בלמידה: המחשב מעמיד לרשות המעצב מגוון תכונות המאפשרות למקד את הקשב של הלומד (צבע, צליל, אנימציה וכיוצא באלה). השימוש בצבע ובאנימציה ממקד את הקשב של הלומד במרכיבים החשובים בכל רגע נתון.

קווים מנחים בניתוח ובעיצוב של סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות ממוחשבות

קריאת חובה

במהלך שנות התשעים של המאה העשרים נעשתה הגישה הקונסטרוקטיביסטית מרכזית בפיתוחן של סביבות למידה ממוחשבות, והחליפה במידה רבה את הגישה הקוגניטיביסטית שהייתה נפוצה עד אז. המעבר מהגישה הקוגניטיביסטית לגישה הקונסטרוקטיביסטית אִפשר לעבור מסביבות למידה המתמקדות בהקניית גוף ידע מוגדר וסגור, לסביבות למידה המאפשרות ללומד להבנות ידע באופן עצמאי. הגישה הקונסטרוקטיביסטית עושה שימוש מושכל במגוון הגדול ביותר של יכולות המחשב ליצירת סביבות למידה ממוחשבות.

·         הבניית ידע: סביבות קונסטרוקטיביסטיות ממוחשבות מאפשרות לתלמיד להבנות את הידע שלו מתוך נתונים ומידע שהוא דולה בעצמו מפני שהן מאפשרות ללומד גישה ישירה למקורות מידע אותנטיים וקשר קל ונוח עם בעלי מקצוע אמיתיים.

·         פתרון בעיות אותנטיות: יכולות המולטימדיה המודרניות מאפשרות ללומד לפעול כ"בעל מקצוע" או כ"מומחה" בסביבות למידה המדמות במידה רבה את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות שעושים מומחים ב"עולם האמיתי". התלמיד פועל כייצור חושב ופעיל ומקבל החלטות על-פי כללי המחקר המדעי ממש. הוא חופר במאגרי המידע העומדים לרשותו ולומד לזהות את המידע שרלוונטי עבור המחקר/נושא הלימוד שלו, בהמשך הלומד מפתח גם ביקורתיות כלפי המידע המגיע אליו., ולומד לזהות איזה מידע אמיתי ורלווטי ומה לא.

• למידה הוליסטית ורב-תחומית: סביבות אלו מאפשרות ללומד להבנות ידע תוך שימוש בנתונים ובמידע ממגוון רחב של תחומים, תוך שבירת המידור המאפיין את הלמידה המסורתית לפי תחומי דעת.

· 

·         למידה תוך משא ומתן חברתי: אפשרויות התקשורת הווירטואלית והלמידה מרחוק, שהתפתחו מאוד בעידן האינטרנט, הן מצע נוח ליצירת קהילות וירטואליות  של לומדים, המקיימים תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים המבוססים על דיאלוג ומשא ומתן חברתי.

ייצוגי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים - פורת וקורץ

ייצוגי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים (קישור למאמר)

11.    מה הייתה מטרת המחקר וכיצד המחקר בוצע בשטח?

מטרת המחקר הינה לבחון באיזו מידה סביבת בלוג מזמנת ומקדמת את

השימוש באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.

המחקר בוצע ע"י איסוף נתונים שהתבסס על ניתוח תוכן של מדגם רשומות סטודנטים וכן סקר בקרב הסטודנטים, כותבי הבלוגים.

איסוף הנתונים נעשה באמצעות שני כלי מחקר:

א. ניתוח תוכן כמותי של מדגם עשרה בלוגי למידה של סטודנטים לזיהוי ואפיון אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. דגימת הרשומות הייתה אקראית – שיטתית ונערך מבחן מהימנות בין שופטים כמקובל לקידוד ולסיווג הרשומות.

ב. שאלון מקוון בקרב כלל אוכלוסיית המחקר (30 סטודנטים) לבחינת הערכות הסטודנטים את תרומת בלוג הלמידה לתהליך הלמידה האישי שלהם ושילוב אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בכתיבה . השאלון התבסס על לוי (2006) והותאם לצרכי המחקר הנוכחי. השאלון תוקף על ידי בדיקת חלוץ ושונה לפי הצורך. איסוף נתוני הסקר התבצע באפריל-מאי 2011. לשאלון ענו 20 סטודנטים (אחוז ההיענות = 66%).

21.    על פי השערת המחקר, אילו מהאסטרטגיות  למידה מסדר גבוה צפויות להתפתח ולהשתפר  בעקבות השימוש בבלוג?

    השימוש באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בבלוגים הן מתוך ראייה תהליכית רחבה, הבלוג לאורך תקופת הכתיבה, והן מתוך ראיה נקודתית, הרשומה הבודדת או ייצוג אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ממוקד. בדיקת היקף יישום אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה מצביעה כי הבלוג משמש אכסניה למגוון ייצוגי אסטרטגיות אלה.

31.    על פי הממצאים, אילו מהאסטרטגיות מסדר גבוה באו לידי ביטוי באופן דומיננטי ביותר       בעקבות השימוש בבלוג?

   אסטרטגיות הלמידה הצפויות להתפתח ולהשתפר בעקבות השימוש בבלוג (נלקח מתוך דיאגרמת העוגה שנמצאת במאמר) הן:

·        הסקה

·        טיעון

·        זיהוי רכיבים וקשרים

44.    לפי דעתכם, באיזה אופן ניתן ליישם בלוג על מנת לעודד את התלמידים לזכור חומר נלמד?

על פי דעתנו ניתן ליישם בלוג על מנת לעודד את התלמידים לזכור חומר נלמד בכך שהתלמידים יצטרכו לבנות בלוג בו הם יעלו עבודות או סיכומים של החומר הנלמד בכיתה. עצם העבודה בבלוג בו הם צריכים לבצע קריאה חוזרת של החומר הנלמד ולבצע עבודות שקשורות בו יגרום להם לעבוד על פי הטקסונומיות של בלום של הבנה, יישום, סינתיזה, אנליזה וכו' ויגרום לתלמידים להשתמש בכל הכלים האפשריים ללמידה ובכך יתרחבו הסכמות הקיימות שלו והוא יקשר את החומר שלמד למידע שכבר קיים אצלו ובכך ייצור למידה חזקה ומשמעותית שתישאר אצלו לאורך זמן יותר מאשר למידה יבשה של מורה בכיתה כאשר המורה מדבר והתלמיד רק יושב להקשיב או לבהות.