הגדרת מטרות אופרטיביות

הטקסונומיה של בלום

הגדרת מטרות אופרטיביות

1. הגדירו מטרות אופרטיביות ל-2 לומדות מתוך הרשימה.

2. בחרו בלומדות מתחומי דעת שונים והגדירו לכל לומדה 2-3 מטרות על פי הטקסונומיה של בלום.

3. פרסמו את המשימה בבלוג.

הלומדות שבחרנו למשימה זו הן אנגלית וחשבון.
מטרות אופרטיביות ללומדת "ספירה עד 9":
אנליזה- במקצוע חשבון התלמיד ינתח תרגילים ואף יתנסה במה שלא התנסה לפני בגילו הצעיר כמו ללמוד כיצד לספור מ1 עד 9. התלמיד ילמד בעיקר לגלות שגיאות היגיון.
יישום- התלמיד יתנסה בשימוש בעקרונות, הכללות, רעיונות חוקים ושיטות שונות בדרך ביצוע תרגילי החשבון השונים והמגוונים שמוצעים כיום.
סינתזה- התלמיד ייצרף, יארגן מחדש, ויקשור רכיבים וחלקים ליצירת מבנה שלם מורכב שלא היה ברור כל כך קודם לכן - ישנם תרגילים בהם תחילה התלמיד יסתבך ביצירת פתרונם, אך עם הזמן הוא יתבקש ליצור מבנה על ידי קשירת רכיבים שלא היו במוחו לפני.
מטרות אופרטיביות ללומדת האנגלית:
הערכה- התלמיד יקבל בכיתה עבודה בה יוצג בפניו טקסט באנגלית. הוא יעריך אותו על פי רעיונות, תוך כדי שימוש בקריטריונים או בסטנדרטים, על מנת לקבוע דיוק, אפקטיביות, יתרונות, חסרונות וכו'.

הבנה- התלמיד יבין את החומר שמוצג בפניו באנגלית, ועל מנת להבין זאת הוא צריך לתרגם מילים שונות, לפרש משפטים מורכבים יותר.

ידע- התלמיד משנן, זוכר ומזהה כמה שיותר מילים באנגלית לשיעורי בית, ועל ידי כך הוא צובר יותר ויותר ידע רב בשפה שאינה שפת האם שלו.

מטרות אופרטיביות ללומדת חרוזים מתוקים - אותיות:

הבנה - בלומדה זו הילד לומד את האותיות ע"י צפייה בלימוד כתיבת האותיות

יישום - הילד יישם את הכללים שלמד

אנליזה - הילד ידגים את האותיות שלמד

מטרות אופרטיביות ללומדת צלילים בצבעים:

ידע- בלומדה זו מלמדים את הילדים חיות שונות כאשר כל חיה מצוירת בצבע אחר והילד ילמד לזהות בין החיות השונות ובין האותיות התחיליות והצלילים של כל אות

הבנה- לאחר החלק הראשון של ההסברים הילד יבין את ההבדלים בין הצלילים ובין החיות

אנליזה- הילד ישחק בלומדה כאשר תופיע לו החיה בראש המשחק והוא יצטרך לזהות את האות הנכונה שבה מתחילה המילה.

מטרות אופרטיביות ללומדת הספריה:

ידע- בלומדה זו יש בעיקר הקניית ידע כאשר מקריאים לילד סיפור

הבנה- הילד מבין את הלמידה ומתוך סיפורי האגדות מבין רובדי התנהגות חברתיים.

מטרות אופרטיביות ללומדה לחשבון - הסוד של מיה:

ידע - הילד ילמד לספור מ-1 עד 10, ולומד מה בא אחרי מה וכמה זה פחות ויותר.

יישום- הילד יבין באמצעות המשחק ניחושים איזה מספר זה יותר מהמספר הקודם ואף ישנן את המספרים, והוא מיישם ע"י הניחושים שלו את מספר השפנים שיש בכובע כאשר אם הקוסם אומר "יותר" כאשר הוא לוחץ על 5, הילד יידע שהוא צריך לבחור את המספרים שמעל ולא מתחת.

מטרות אופרטיביות ללומדת מוזיקה:

הבנה - הילד מבין את סוגי הצלילים והפזמונים השונים 

יישום - הילד ירכיב את השיר כל פעם מחדש לפי הצלילים השונים

משימה מספר 2 - תיאוריות למידה

תיאוריות למידה

כיצד גישת למידה קטגניטיבית, קונסטרוקטיביסטית, חברתית והתנהגותית באות לידי ביטוי בסביבות למידה שונות ?

התיאוריה הקוגנטיבית:

לפי הגישה הקוגניטיבית, את הידע אפשר להעביר ישירות מהמורה אל התלמיד. תפקידו של התלמיד- לרכוש את הידע ולעבדו. גישה זו מתאימה ביותר להבנת מושגים, תהליכים ותופעות.

התיאוריה הביהייביוריסטית:

לפי הגישה הביהוויוריסטית, למידה וחינוך נתפסים כמיועדים לשינוי התנהגותם של יחידים בתהליך של ניסוי וטעיה. בתהליך זה ניתן חיזוק חיובי להתנהגויות הרצויות, וחיזוק שלילי- לאלו שאינן רצויות. נאמר כי התרחשה למידה במקרה בו ניתן לצפות בבירור בשינוי בהתנהגות. השתתפות הלומד היא פסיבית, ועיקרה תגובה לגירויים חיצוניים. הידע נתפס כאובייקטיבי, נתון ומוחלט. לפי הגישה הביהוויוריסטית, ניתן תפקיד חשוב למשוב מיידי של המורה לפעולותיו של התלמיד, וכן הגישה מיושמת במיוחד לרכישת מיומנויות אוטומטיות, הקניית ידע מדויק.

התיאוריה הקונסטורקטיביסטית:

על פי תאוריות למידה קונסטרוקטיביסטית, הלמידה נתפסת כתהליך פעיל מצידו של הלומד. היחס ל"טעויות" של הלומד אינו שלילי, הן נתפסות כהזדמנויות ללמידה. הידע נבנה דרך חוויה של הלומד. הידע נמצא בראשו של הלומד, הוא אינו חיצוני. למידה היא תהליך פעיל של פרשנות אישית של העולם ויצירת משמעות. אמונותיו וערכיו של הלומד משמשים בתהליך פרשנות זה. הלמידה מתרחשת בהקשרים הרלוונטיים עבור הלומד ונועדה במיוחד לרכישת המיומנויות כמו פתרון בעיות, הנמקה וחשיבה ביקורתית תוך כדי שימוש פעיל בידע. תפקיד המחשב - לספק כלים להבניית ידע . יחידות לימוד מתוקשבות התומכות בגישה זו, מבוססות על העקרון של "למידה דרך ניסוי וטעייה" ו"הבניית ידע עצמאית".

תיאוריה החברתית-הפסיכולוגית:

עפ"י הגישה החברתית אותה הטמיע ויגוצקי (1962), כל הפונקציות המנטאליות ברמה הגבוהה מתפתחות מיחסים חברתיים. למידה משמעותית מתקיימת תוך דו-שיח והחלפת דעות בין עמיתים כלומר מתקיימת למידה שיתופית.

תלמיד רוכש ידע כאשר הוא מתמודד עם בעיה או מתכנן דבר חדש, תהליך המתרחש במצב של חוסר ודאות או דיסוננס קוגניטיבי. לדוגמה, בפני הקבוצה מוצגת בעיה או רעיון לדיון, התלמידים מתמודדים עם הנושא תוך העלאת שאלות על מידע שאספו סביב הנושא.

למידת החקר סביב הנושא נערכת באופן אישי וקבוצתי, בסיום המחקר התלמידים מוסרים דווח, ויתר חברי הכיתה מעריכים את התוצאות.

לומדות בגישה הקוגנטיבית

לומדת אנגלית – הסוד של מיה

תומכת בגישה הקוגנטיבית , בלומדה זו התלמיד בונה את הידע שלו באנגלית בהתאם לידע קוגנטיבי הקודם שיש לו.

משוב - בלומדה זו אין משוב, הלומדה מלמדת על רכיבי הפנים של האדם תוך אמירת שמו של כל איבר, כך למשל כאשר לוחצים על עיניים היא אומרת "Eyes".

מאגר לומדות ללימוד קריאה – "הספריה"

הספריה לומדת מחשב זה תומכת בגישה  הקוגנטיבית המלמדת סיפור מתוך מחשב הלומד עסוק ביצירה של משהו בעל משמעות , מתרחשת אצלו הבניית ידע  ותהליך הלמידה מתקיים תוך כדי הסיפור.
משוב - לא קיים תרגול בלומדה ולכן אין משוב.

לומדת מוסיקה

מלמדת נושאים שונים, אנגלית עיברית חשבון וכד', תומכת בגישה הקוגנטיבית, בלומדה זו התלמיד בונה את הידע שלו ע"פ ידע קודם שיש לו למשל נכנסתי ללומדת מוזיקה שמסומנת בתופים האדומים ושם הייתה רכבת שהייתי צריכה למשוך את הקרונות ולחבר אותם לקטר, כאשר לכל קרון יש צליל אחר, ובסופו של דבר אני יוצרת שיר.
משוב - יש פה חיזוק עצמי כאשר הפרט נותן לעצמו חיזוק בעבור השיר שהוא יצר, כמו כן תיתכן כאן גם פונקציית של חיזוק ישיר - כאשר הפרט יכול לשחק בלומדה בליווי הוריו ולקבל מהם חיזוק בעבור השיר שיצר.

לומדת צלילים בצבעים

צלילים וצבעים תומכת בגישה הקוגנטיבית הלומד נפגש עם גירוי ובונה לעצמו ידע חדש של אות בהתאם לידע קיים שהוא יודע או מכיר כגון בית והוא למד שזה מתחיל באות ב'. ,התלמיד לא מקבל את הידע מין המצגת אלא בתהליך קוגנטיבי ומתרחש אצלו הבניית ידע, ז"א אומרת הוא בונה את הידע לבד.
משוב - חיזוק/עונש ישיר כאשר אם הפרט בוחר באות הנכונה אז אומרים לו "כל הכבוד" וממשיכים להסביר למה צדק ולבנות את הידע, ואם הוא טועה אז נשמע צליל אזהרה ומופיע פרצוף עצוב בצבע אדום שמראה לו שהוא טעה, כמו כן הלומדה מאפשרת לו לטעות עד 3 פעמים, במידה והפרט טעה 3 פעמים הוא מתחיל מחדש את התרגול וכך מחדד את תהליך הלמידה.

 
לומדות בגישה הביהוויוריסטית

הלומדה "קידנט" "לחשבון ספירה עד 9"

תומכת בגישה הבהביוריסטית ,הלמידה היא תהליך פעיל מצד הלומד.  
משוב - התלמיד צריך ללחוץ על כפתור ע"מ לקבל את התשובה ובעצם ללמוד, יש כאן למידה בהקשר משום שמתוך הדוגמאות של החיות אנו לומדים את המספר לדוגמא: 1 ברווז קוף.

הסוד של מיה משחקי חשבון

תומך בגישה הבהביוריסטית המשחק מלמד משחק חשבון ע"י תהליך של ניסוי וטעייה הידע הוא אובייקטיבי.
משוב - חיזוק/עונש ישיר, הפרט מתבקש לנחש כמה פרטים יש בכובע של הקוסם ואם הוא טועה אז הקוסם אומר יש לי יותר/פחות עד אשר מגיעים לתשובה הנכונה ומתבצעת ספירה של הפרטים ואמרית שמות המספרים.

הסוד של מיה חרוזים מתוקים

נכנס בגישה הבהביוריסטית משום שיש בלומדה ניסוי וטעיה של הפרט.
משוב - חיזוק/עונש ישיר, לומדים חרוזים וישנם שני כפתורים שבאחד יש תשובה נכונה כאשר עונים תשובה נכונה מקבלים משוב חיובי "נכון מאוד" ומקבלים כדור גלידה ואם טועים מקבלים משוב של "נסו שוב"

"חיבור של רבנו..."

אנחנו מיקה שיטרית וספיר שירה חדד, סטודנטיות במכללה באשקלון במסלול הבר-אילן של "חינוך וטכנולוגיה".אני מיקה בת 29 מאשקלון, עובדת כעוזרת האישית של הרבנית רונית ברש ומנהלת את משרד הנסיעות של הנסיעות לאומן, בנוסף אני פעם בחודש טסה לעבודה בחו"ל בתור בשלנית לקבוצות - עבודה שהגעתי אליה בזכות חברת הקייטרינג הקטנה שבבעלותי. אני רווקה ושאפתנית ויש לי אג'נדה רחבה מאוד לגבי האופן שבו אני רואה את החינוך כיום ואיך לדעתי הוא אמור להיות.אני ספיר חדד בת 21 מאשקלון, סיימתי שירות לאומי בירושלים בסוכנות היהודית שם פעלתי בהבאת יהודים מתפוצות העולם לארץ, כאשר עיקר עבודתי הייתה עולים מגיאורגיה.החלטתי לפנות לתחום החינוך כי אני אוהבת את העבודה מול ילדים וחושבת שיש לי מה לתרום לתחום החינוך ולמערכת החינוך.